Jüdisches Museum Hohenems : Das Mädchen und der Holocaust-Überlebende


Fotos & Video :  Yitchak M.Feuerstein
Text: Jüdisches Museum Hohenems

Oben : Liliy Maier

Oben ( von li. nach re. ) : Anika Reichenwald – Lilly Maier – Hanno Loewy

Lesung und Gespräch mit Lilly Maier (München) am 27. Februar 2020

„Ich hatte ein tolles Leben“, erzählt Arthur Kern und meint seine Kindheit in Wien – bis zu jenem Moment, als er 1939, gerade mal zehn Jahre alt, jäh von seiner Familie getrennt wurde. In der Hoffnung, ihn vor dem Holocaust zu bewahren, schickten ihn seine jüdischen Eltern mit einem Kindertransport in die Fremde – ein traumatisches Erlebnis für den Zehnjährigen. Zwar konnte er sich über Frankreich nach Amerika retten, doch seine Familie hat er nicht mehr wiedergesehen. In Form einer historischen Reportage folgt das Buch den Lebens- und Fluchtstationen Arthur Kerns. Ergänzend erzählt die Autorin sehr persönlich, wie sich das Leben der Familie Kern wieder mit der alten Heimat verflochten hat: Durch die enge Freundschaft zu Lilly Maier, einer nicht-jüdischen Österreicherin, fanden die Kerns einen neuen Zugang zu ihrer eigenen Familiengeschichte. Lilly Maier studierte an der Ludwig-Maximilians-Universität in München Geschichte und als Fulbright-Stipendiatin an der New York University Journalismus. Seit 2012 arbeitet sie als Referentin in der KZ-Gedenkstätte Dachau. Seit zehn Jahren arbeitet sie als freiberufliche Journalistin für eine Reihe von Medien in Deutschland, Österreich und Amerika, unter anderem für FOCUS Online, Kurier, The Forward, The Columbus Dispatch, Die StadtSpionin und PolitiFact.com. Derzeit promoviert Lilly Maier am Lehrstuhl für Jüdische Geschichte und Kultur in München über Frauen als Retterinnen von Juden während der Shoah. Eine Veranstaltung im Begleitprogramm zur Ausstellung „Ende der Zeitzeugenschaft?“

Eine Videoaufzeichnung des Abends finden Sie HIER .

Links :

Jüdisches Museum Hohenems

Symposium im Rahmen der Ausstellung “Ende der Zeitzeugenschaft?”

Lilly Maier – Ludwig-Maximilians Universität München

Video :  Lilly Maier – Arthur und Lily ( Heyne Verlag )

HOME

רגע של עברית : פורים פורים לנו-פיוט ספרדי

שם המחבר : יוסף שלום גלייגו

פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ
יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ
מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ [לָנוּ]
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ
לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן
בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ

שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים
לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה
זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה
לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן
וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ בָּרוּךְ אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ
יִתְרוֹמַם שֵׁם אֱלֹהֵינוּ הַנּוֹקֵם אֶת נִקְמָתֵנוּ
מֵעֲמָלֵק רֹאשׁ צָרֵינוּ כִּי בִּרְפִידִים נִלְחָם בָּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתֵנוּ גּוֹלִים בְּאֶרֶץ אוֹיְבֵינוּ
לֹא עֲזָבָנוּ אֱלֹהֵינוּ לְהָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
סֵתֶר הָיְתָה לְרֹאשׁ אֵל מֶלֶךְ גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ
בִּימֵי הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ יְיָ הוּא מִשְׂגָּב לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
פַּתְשֶׁגֶן הַנִּשְׁתְּוָן לְהַכְרִית אֶת עַם לֹא אַלְמָן
בַּעֲצַת הַצּוֹרֵר הָמָן אֲזַי חַיִּים בְּלָעוּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
שָׁלַח רָצִים דְּחוּפִים אֶל שֶׁבַע מֵאָה וְעֶשְׂרִים
לְהַשְׁמִיד כָּל הַיְּהוּדִים לוּלֵי יְיָ שֶׁהָיָה לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
לָבַשׁ נָקָם וְלִי חָסָה עַל יַד יְמִינִי וַהֲדַסָּה
זֶמֶר חָדָשׁ אֵלָיו אֶשָּׂא עַד הֵנָּה יְיָ עֲזָרָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
וַיּוֹצִיאֵנוּ לִרְוָחָה וּמִיָּגוֹן וַאֲנָחָה
לַיְּהוּדִים הָיְתָה שִׂמְחָה וְאוֹר יָקָר זָרַח לָנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ
מַלְּאוּ גְּבִיעֲכֶם יַיִן וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאַיִן
וְנִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן בְּשׁוּב יְיָ אִתָּנוּ
פּוּרִים פּוּרִים פּוּרִים לָנוּ

ראו נא וידאו :  פורים פורים לנו

דף הבית-HOME

purple motes : Sirach, emphasizing God’s primacy, ambivalently praised physicians

by Douglas Galbi, the author of purple motes

While many persons served many gods within the ancient Mediterranean world, Jews served a jealous god.  From a Jewish perspective, and subsequently Christian and Islamic perspectives, no other god was higher, greater, or stronger than the god of Abraham, the Lord.  No other god was truly the creator of heaven and earth.  No other god cared as well for those who served him.  To a sick person, a human physician providing healing and deliverance from suffering might seem like a god.  Ancient Jewish literature shows concern about physicians usurping the position of the Lord.  That concern did not prevent Jews from acquiring medical knowledge and seeking the help of professional physicians…

Continue reading : purple motes

CC BY-SA 3.0

HOME

Omroep Brabant : Joodse belangenvereniging wil dat Oss banden met zusterstad Aalst verbreekt

OSS – Federatie Joods Nederland (FJN) wil dat Oss onmiddellijk haar stedenverband met zusterstad Aalst in België verbreekt, vanwege de manier waarop daar carnaval wordt gevierd. In de Oost-Vlaamse stad worden tijdens de jaarlijkse optocht stereotypes van orthodoxe Joden getoond….

Lees het volledige bericht : Omroep Brabant

HOME

Nur eine Verschwörungstheorie ? Killte der Mossad Jörg Haider ? Was weiß Rabbiner Moishe Friedman ?

Auf der Seite von APA /OTS findet sich , mit Datum 3.Dezember 2019 , folgende Überschrift :

Neue brisante Details und Berichte in der neuen Fassung des Buches „Der Rabbi der Mossad und Mord an Jörg Haider “. ( Hyperlink anklicken ! ) (1) Verantwortlich für die Aussendung zeichnen BZÖ Kärnten sowie der  Oberrabbiner Moshe Arieh Friedman.

Links :

Moishe Friedman  ( Wikipedia)

Friedmann darf sich “Oberrabbiner” nennen ( Wiener Zeitung, 30.08.2002 )

(1)   Das Buch “Der Rabbi, der Mossad und der Mord an Jörg Haider”  –     Verbindung zur Ibiza – Affäre ?

Homepage von Moishe Friedman – siehe Video

BZÖ Kärnten

HOME

IKG Wien : Wurde bereits ein neuer Oberrabbiner gefunden ?

Unter dem Titel “ Kein Nach-Folger für Oberrabbiner Arie F.” bezweifelte der Autor, dass für  Arie Folger kurzzeitig ein Nachfolger gefunden werden könne. Scheinbar irrte Herr Laster mit seiner Voraussage !

Ein wenig überraschend die Meldung : IKG wählt am Montag neuen Oberrabbiner  (religion.orf.at unter Berufung auf APA). So bleibt zu hoffen, dass die Rabbinerfindungskommission der IKG Wien am 24. Februar  eine kluge Entscheidung treffen wird !

! בהצלחה

HOME

רגע של עברית : שיר הכבוד

אנעים זמירות  מיוחס לר’ יהודה החסיד
אשכנז  מאה 13

חזן: אַנְעִים זְמִירוֹת וְשִׁירִים אֶאֱרֹג כִּי אֵלֶיךָ נַפְשִׁי תַּעֲרֹג

קהל: נַפְשִׁי חִמְּדָה בְּצֵל יָדֶךָ לָדַעַת כָּל רָז סוֹדֶךָ

חזן: מִדֵּי דַּבְּרִי בִּכְבוֹדֶךָ הוֹמֶה לִבִּי אֶל דּוֹדֶיךָ

קהל: עַל כֵּן אֲדַבֵּר בְּךָ נִכְבָּדוֹת וְשִׁמְךָ אֲכַבֵּד בְּשִׁירֵי יְדִידוֹת

חזן: אֲסַפְּרָה כְּבוֹדְךָ וְלֹא רְאִיתִיךָ אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ וְלֹא יְדַעְתִּיךָ

קהל: בְּיַד נְבִיאֶיךָ בְּסוֹד עֲבָדֶיךָ דִּמִּיתָ הֲדַר כְּבוֹד הוֹדֶךָ

חזן: גְּדֻלָּתְךָ וּגְבוּרָתֶךָ כִּנּוּ לְתֹקֶף פְּעֻלָּתֶךָ

קהל: דִּמּוּ אוֹתְךָ וְלֹא כְפִי יֶשְׁךָ וַיְשַׁוּוּךָ לְפִי מַעֲשֶׂיךָ

חזן: הִמְשִׁילוּךָ בְּרֹב חֶזְיוֹנוֹת הִנְּךָ אֶחָד בְּכָל דִּמְיוֹנוֹת

קהל: וַיֶּחֱזוּ בְךָ זִקְנָה וּבַחֲרוּת וּשְׂעַר רֹאשְׁךָ בְּשֵׂיבָה וְשַׁחֲרוּת

חזן: זִקְנָה בְּיוֹם דִּין וּבַחֲרוּת בְּיוֹם קְרָב כְּאִישׁ מִלְחָמוֹת יָדָיו לוֹ רַב

קהל: חָבַשׁ כּוֹבַע יְשׁוּעָה בְּרֹאשׁוֹ הוֹשִׁיעָה לוֹ יְמִינוֹ וּזְרוֹעַ קָדְשׁוֹ

חזן: טַלְלֵי אוֹרוֹת רֹאשׁוֹ נִמְלָא וּקְוֻצּוֹתָיו רְסִיסֵי לַיְלָה

קהל: יִתְפָּאֵר בִּי כִּי חָפֵץ בִּי וְהוּא יִהְיֶה לִי לַעֲטֶרֶת צְבִי

חזן: כֶּתֶם טָהוֹר פָּז דְּמוּת רֹאשׁוֹ וְחַק עַל מֶצַח כְּבוֹד שֵׁם קָדְשׁוֹ

קהל: לְחֵן וּלְכָבוֹד צְבִי תִּפְאָרָה אֻמָּתוֹ לוֹ עִטְּרָה עֲטָרָה

חזן: מַחְלְפוֹת רֹאשׁוֹ כְּבִימֵי בְחוּרוֹת קְוֻצּוֹתָיו תַּלְתַּלִים שְׁחוֹרוֹת

קהל: נְוֵה הַצֶּדֶק צְבִי תִפְאַרְתּוֹ יַעֲלֶה נָּא עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתוֹ

חזן: סְגֻלָּתוֹ תְּהִי בְיָדוֹ עֲטֶרֶת וּצְנִיף מְלוּכָה צְבִי תִפְאֶרֶת

קהל: עֲמוּסִים נְשָׂאָם עֲטֶרֶת עִנְּדָם מֵאֲשֶׁר יָקְרוּ בְעֵינָיו כִּבְּדָם

חזן: פְּאֵרוֹ עָלַי וּפְאֵרִי עָלָיו וְקָרוֹב אֵלַי בְּקָרְאִי אֵלָיו

קהל: צַח וְאָדֹם לִלְבוּשׁוֹ אָדֹם פּוּרָה בְּדָרְכוֹ בְּבוֹאוֹ מֵאֱדוֹם

חזן: קֶשֶׁר תְּפִלִּין הֶרְאָה לֶעָנָו תְּמוּנַת ה’ לְנֶגֶד עֵינָיו

קהל: רוֹצֶה בְּעַמּוֹ עֲנָוִים יְפָאֵר יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת בָּם לְהִתְפָּאֵר

חזן: רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת קוֹרֵא מֵרֹאשׁ דּוֹר וָדוֹר עַם דּוֹרֶשְׁךָ דְּרֹשׁ

קהל: שִׁית הֲמוֹן שִׁירַי נָא עָלֶיךָ וְרִנָּתִי תִּקְרַב אֵלֶיךָ

חזן: תְּהִלָּתִי תְּהִי לְרֹאשְׁךָ עֲטֶרֶת וּתְפִלָּתִי תִּכּוֹן קְטֹרֶת

קהל: תִּיקַר שִׁירַת רָשׁ בְּעֵינֶיךָ כְּשִּׁיר יוּשַׁר עַל קָרְבָּנֶיךָ

חזן: בִּרְכָתִי תַעֲלֶה לְרֹאשׁ מַשְׁבִּיר מְחוֹלֵל וּמוֹלִיד צַדִּיק כַּבִּיר

קהל: וּבְבִרְכָתִי תְנַעֲנַע לִי רֹאשׁ וְאוֹתָהּ קַח לְךָ כִּבְשָׂמִים רֹאשׁ

חזן: יֶעֱרַב נָא שִׂיחִי עָלֶיךָ כִּי נַפְשִׁי תַעֲרֹג אֵלֶיךָ

קהל: לְךָ ה’ הַגְּדֻלָּה וְהַגְּבוּרָה וְהַתִּפְאֶרֶת וְהַנֵּצַח וְהַהוד. כִּי כל בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ, לְךָ ה’ הַמַּמְלָכָה וְהַמִּתְנַשֵּׂא לְכל לְראשׁ

חזן וקהל: מִי יְמַלֵּל גְּבוּרות ה’. יַשְׁמִיעַ כָּל תְּהִלָּתו

שיר הכבוד, מכונה גם אנעים זמירות על פי מילות פתיחתו, הוא פיוט מבית מדרשם של חסידי אשכנז, שנכתב במאה ה-11 או ה-12 על ידי פייטן אנונימי. שתי סיבות יש לשם השיר. הראשונה שבעבר נהגו לומר לפניו את הפסוק “שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם…וְיָבֹא מֶלֶךְ הַכָּבוֹד” (תהילים כ”ד, ט), והשנייה משום שהוא עוסק בכבוד הבורא. המשיכו לקראו : ויקיפדה

 

ויקיפדיה:  יהודה החסיד

ראו נא וידאו :  אופיר פלדבאו – שיר הכבוד

דף הבית-HOME

purple motes : sun and moon in Hebrew medical astrology

by Douglas Galbi, the author of purple motes

The relative importance of the sun and moon in determining dates bitterly divided Jews two thousand years ago.  The Qumran Jewish community that collected the Dead Sea Scrolls favored the sun.  Other Jews favored the moon.  The moon’s proponents prevailed.[1]  Today’s Jewish calendar is thus organized around lunar months, with adjustments made to preserve the position of lunar months within the solar year…

Continue reading –> purple motes

(CC BY-SA 3.0)

HOME

לכבוד טו בשבת : השקדיה פורחת

מילים: ישראל דושמן

השקדיה פורחת
ושמש פז זורחת,
צפורים מראש כל גג
מבשרות את בוא החג
ט”ו בשבט הגיע
חג לאילנות
ט”ו בשבט הגיע
חג לאילנות
הארץ משוועת
הגיעה עת לטעת
כל אחד יקח לו עץ
באתים נצא חוצץ
ט”ו בשבט הגיע

ראו וידאו : השקדיה פורחת – שירי ט״ו בשבט

דף הבית – HOME