Rabbi Meir ben Yitzchak – רבי מאיר בר’ יצחק – Akadamut – אַקְדָמוּת – religiöse Poesie zu Shavuot

In aschkenasischen  Synagogen wird während des Morgengebets ( Schacharit ) am 1. Tag von Schavuot ( 6.Sivan) das poetische Gebet “ Akadamut” (אַקְדָמוּת ) ,  oft im Wechselgesang Kantor – Gemeinde, vorgetragen  . “ Akdamut “ , nach der Überlieferung im 11. Jahrhundert d.Z. von Rabbi Meir ben Yitzchak (רבי מאיר בר’ יצחק ) in aramäischer Sprache verfasst , erzählt in poetischer Weise von G-ttes Erschaffung der diesseitigen Welt und der Welt, die da kommen wird. Die Anfangsbuchstaben der ersten 22  Verse entsprechen der Reihenfolge des hebräischen Alphabets. Jeder Absatz endet mit “TA” (ת,א ),  diese beiden Lettern , der erste und der letzte Buchstabe des hebräischen Alphabets , stehen symbolisch für die ganze Torah und  dafür, dass das Lernen der Torah kein Ende hat . Da der aramäische Text als schwer verständlich gilt, wird in manchen Gebetbüchern parallel  die Übersetzung in  Hebräisch gedruckt, siehe תרגום לעברית  weiter unten :

אַקְדָמוּת מִילִאין, וְשָׁרָיוּת שׁוּתָ
אַוְלָא שָׁקִילְנָא, הַרְמָן וּרְשׁוּתָא

בְּבָבֵי תְּרֵי וּתְלַת, דְאֶפְתַּח בְּנַקְשׁוּתָא
בְּבָרֵי דְבָרֵי וְטָרֵי, עֲדֵי לְקַשִׁשׁוּתָא

גְבוּרָן עָלְמִין לֵיה, וְלָא סִפֵּק פְּרִישׁוּתָא
גְוִיל אִלּוּ רְקִיעֵי, קְנֵי כָּל חוּרְשָׁתָא

דְיוֹ אִלּוּ יַמֵּי, וְכָל מֵי כְּנִישׁוּתָא
דַיְירֵי אַרְעָא סַפְרֵי, וְרַשְׁמֵי רַשְׁוָתָא

הֲדַר מָרֵי שְׁמַיָא, וְשַׁלִיט בְּיַבֶּשְׁתָּא
הָקֵם עָלְמָא יְחִידָאֵי, וְכַבְּשֵׁיהּ בְּכַבְּשׁוּתָא

וּבְלָא לֵאוּ שַׁכְלְלֵיה, וּבְלָא תְשָׁשׁוּתָא
וּבְאָתָא קַלִילָא, דְלֵית בָּהּ מְשָׁשׁוּתָא

זַמִין כָּל עֲבִידְתֵּיהּ, בְּהַךְ יוֹמֵי שִׁתָּא
זֵהוֹר יְקָרֵיה עֲלִי, עֲלֵי כּוּרְסֵיהּ דֶּאֱשָׁתָא

חֲיָל אֶלֶף אַלְפִין וְרִבּוֹא, לְשַׁמְשׁוּתָא
חַדְתִּין נְבוֹט לְצַפְרִין, סַגִיאָה טְרָשׁוּתָא

טְפֵי יְקִידִין שְׂרָפִין, כְּלוּל גַפֵּי שִׁתָּא
טְעֵם עַד יִתְיְהֵב לְהוֹן, שְׁתִּיקִין בְּאַדִשְׁתָּא

יְקַבְּלוּן דֵין מִן דֵין שָׁוֵי, דְלָא בְּשַׁשְׁתָּא

יְקַר מְלֵי כָל אַרְעָא, לִתְלוֹתֵי קְדוּשְׁתָּא

כְּקָל מִן קֳדָם שַׁדַי, כְּקָל מֵי נְפִישׁוּתָא
כְּרוּבִין קֳבֵל גַלְגַלִין, מְרוֹמְמִין בְּאַוְשָׁתָא

לְמֶחֱזֵי בְּאַנְפָּא עֵין, כְּוַת גִירֵי קַשְׁתָּא
לְכָל אֲתַר דְמִשְׁתַּלְחִין, זְרִיזִין בְּאַשְׁוָתָא

מְבָרְכִין בְּרִיךְ יְקָרֵהּ, בְּכָל לְשָׁן לְחִישׁוּתָא
מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ, דְלָא צָרִיךְ בְּחִישׁוּתָא

נְהִים כָּל חֵיל מְרוֹמָא, מְקַלְסִין בַּחֲשַׁשְׁתָּא
נְהִירָא מַלְכוּתֵהּ, לְדָר וְדָר לְאַפְרַשְׁתָּא

סְדִירָא בְּהוֹן קְדוּשְׁתָּא, וְכַד חַלְפָא שַׁעְתָּא
סִיוּמָא דִלְעָלַם, וְאוֹף לָא לִשְׁבוּעָתָא

עֲדַב יְקַר אַחֲסַנְתֵּהּ, חֲבִיבִין דְבִקְבַעְתָּא
עֲבִידִין לֵיהּ חֲטִיבָא, בִּדְנַח וּשְׁקַעְתָּא

פְּרִישָׁן לְמָנָתֵהּ, לְמֶעְבַּד לֵיהּ רְעוּתָא
פְּרִישׁוּתֵהּ שְׁבָחֵהּ, יְחַווּן בְּשָׁעוּתָא

צְבִי וְחָמִיד וְרָגִיג, דְיִלְאוֹן בְּלָעוּתָא
צְלוֹתְהוֹן בְּכֵן מְקַבֵּל, וְהַנְיָא בָּעוּתָא

קְטִירָא לְחֵי עָלְמָא, בְּתָגָא בִּשְׁבוּעָתָא
קֳבֵל יְקַר טוֹטֶפְתָּא, יְתִיבָא בִקְבִיעוּתָא

רְשִׁימָא הִיא גוּפָא, בְּחָכְמְתָא וּבְדַעְתָּא
רְבוּתְהוֹן דְיִשְׂרָאֵל, קְרָאֵי בִשְׁמַעְתָּא

שְׁבַח ריבון עַלְמָא, אֲמִירָא דַכְוָתָא
שְׁפַר עֲלֵיהּ לְחַווּיֵהּ, בְּאַפֵּי מַלְכְּוָתָא

תָּאִין וּמִתְכַּנְשִׁין, כְּחֵיזוּ אַדְוָתָא
תְּמֵהִין וְשַׁיְילִין לֵיהּ, בְּעֵסֶק אַתְוָתָא

מְנָן וּמָאן הוּא רְחִימָךְ, שַׁפִּירָא בְּרֵיוָתָא
אֲרוּם בְּגִינֵהּ סָפִית, מִדוּר אַרְיְוָתָא
יְקָרָא וְיָאָה אַתְּ אִין, תַּעַרְבִי לְמַרְוָתָא
רְעוּתֵךְ נַעֲבֵיד לִיךְ, בְּכָל אַתְרְוָתָא
בְּחָכְמְתָא מְתִיבָתָא לְהוֹן, קְצַת לְהוֹדָעוּתָא
יְדַעְתּוּן חַכְּמִין לֵיהּ, בְּאִשְׁתְּמוֹדָעוּתָא
רְבוּתְכוֹן מָה חֲשִׁיבָא, קֳבֵל הַהִיא שְׁבַחְתָּא
רְבוּתָא דְיַעֲבֵיד לִי, כַּד מַטְיָא שַׁעְתָּא
בְּמֵיתֵי לִי נְהוֹרָא, וְתַחֲפֵי לְכוֹן בַּהֲתָא
יְקָרֵיהּ כַּד אִתְגְלֵי, בְּתוּקְפָא וּבִגְבוּרְתָּא
יְשַׁלֵם גְמֻלַיָא, לְסַנְאֵי וְנַגְוָתָא

עמ’קָתָא לְעַם חָבִיב, וְסַגְיָא זַכְוָתָא
חֲדוּ שְׁלֵמָא בְּמֵיתֵי, וּמָנָא דַכְוָתָא
קִרְיְתָא דִירוּשְׁלֵם, כַּד יְכַנֵשׁ גַלְוָתָא
יְקָרֵיהּ מָטֵיל עֲלֵיהּ, בְּיוֹמֵי וְלֵילָותָא
גְנוּנֵיהּ לְמֶעְבַּד בָּהּ, בְּתוּשְׁבְּחָן כְּלִילָתָא
דְזֵיהוֹר עֲנָנַיָּא, לְמִשְׁפַּר כִּילָתָא
לְפוּמֵיהּ דַּעֲבִידְתָּא, עֲבִידָן מְטַלַּלְתָּא
בְּתַכְתַּקֵי דְהַב פִּיזָא, וּשְׁבַע מַעֲלָתָא
תְּחִימִין צדיקי, קָדָם רַב פָּעֳלָתָא
וְרֵיוֵיהוֹן דָמֵי, לְשָׂבְעָא חֶדְוָתָא
רְקִיעָא בְּזֵיהוֹרֵיהּ, וְכוֹכְבֵי זִיוָתָא
הֲדָרָא דְלָא אֶפְשַׁר, לְמִפְרַט בִּשִׂפְוָתָא
וְלָא אִשְׁתְּמַע וְחָמֵי, נְבִיאָן חֶזְוָתָא
בְּלָא שָׁלְטָא בֵיהּ עֵין, בְּגוֹ עֵדֶן גִנְתָא
מְטַיְילֵי בֵיהּ חִנְגָּא, לְבַהֲדֵי דִשְׁכִינְתָּא
עֲלֵיהּ רַמְזֵי דֵין הוּא, בְּרַם בְּאֶמְתָנוּתָא
שַׂבַּרְנָא לֵיהּ בְּשִׁבְיָן, תְּקוֹף הֵמָנוּתָא
יַדְבֵּר לָן עָלְמִין, עֲלֵמִין מְדַמוּתָא
מְנָת דִילָן דְּמִלְּקַדְמִין, פָּרֵשׁ בַּאֲרָמוּתָא

טְלוּלָא דְלִוְיָתָן, וְתוֹר טוּר רָמוּתָא
וְחַד בְּחַד כִּי סָבִיךְ, וְעָבִיד קְרָבוּתָא
בְּקַרְנוֹהִי מְנַגַּח בְּהֵמוֹת, בְּרַבְרְבוּתָא
יְקַרְטַע נוּן לְקִבְלֵהּ, בְּצִיצוֹי בִּגְבוּרְתָּא
מְקָרֵב לֵיה בָּרְיֵהּ, בְּחַרְבֵּהּ בְּרַבְרְבוּתָא
אֲרִיסְטוֹן לְצדיקי יְתַקֵן, וְשֵׁרוּתָא
מְסַחֲרִין עֲלֵי תַכֵּי, דְכַדְכּוֹד וְגוּמַרְתָּא
נְגִידִין קָמֵיהוֹן, אֲפַרְסְמוֹן נַהֲרָתָא
וּמִתְפַּנְקִין וְרָוֵי, בְּכַסֵי רְוָיָתָא
חומר מְרַת דְמִבְּרֵאשִׁית, נְטִיר בֵּי נַעֲוָתָא
זַכָּאִין כַּד שְׁמַעְתּוּן, שְׁבַח דָא שִׁירָתָא
קְבִיעִין כֵּן תֶּהֱווּן, בְּהַנְהוּ חֲבוּרָתָא
וְתִזְכּוּן דִי תֵיתְבוּן, בְּעֵילָא דָרָתָא
אֲרֵי תְצִיתוּן לְמִילָי, דְנָפְקִין בְּהַדְרָתָא
מְרוֹמָם הוּא אֱלָהִין, בְּקַדְמָא וּבַתְרַיְתָא
צְבִי וְאִתְרְעִי בָן, וּמְסַר לָן אוֹרַיְתָא

תרגום לעברית

א ראשית הדברים ופתיחת שיח אקח תחילה הסכמה ורשות
ב בשתים ושלש שורות שאפתח בחרדה
ברשות בורא עולם ונושאו עד זקנה
ג גבורת עולם לו ואין סיפק לפרשן
אילו היו הרקיעים גויל וכל היערות קולמוסים

ד אילו דיו היו הימים וכל מקוי מים,
ודיירי ארץ סופרים ורושמי רשימות –
ה (את) הדר אדון השמים והשליט ביבשה,
(אשר) הקים יחידי את העולם ואין חקר ליסודותיו.
ו ובלי לאות שכללו ובלי כל חולשה
באות קלילה שאין בה ממשות.
ז הכין כל מלאכתו באלו ששת הימים,
ואור כבודו עלה על כסא של אש.
ח צבא אלף אלפים ורבבה לשרתו,
משרתים חדשים צומחים כל בקר, רבה אמונתו.
ט ועוד שרפים יוקדים כלולים בשש כנפים,
ועד שלא נתן להם הצו, ידמו בדממה.
י וקוראים זה אל זה יחד בלי איחור,
“מלא כל הארץ כבודו” ושלש קדושות.
כ קולם כקול אשר לפני שדי, כקול מים רבים,
מרימים (קולם) ברעש, כרובים לעומת אופנים,
ל לחזות בפנים מראה עין חצי הקשת,
לכל מקום שמשתלחים ממהרים בזריזות.
מ מברכים “ברוך כבוד ה’ ממקומו” בכל לשון לחישה,
ממקום בית שכינתו שלא נחוץ לחפשו.
נ המון כל צבא מרום משבחים באימה,
(את) הדר מלכותו יתגלה ויתפרש לדור ודור.
ס סדורה הקדושה אצלם. וכאשר עברה השעה
יסיימה לנצח ולא יחזור לומר אף לא לשמיטה.
ע אבל ישראל שהם נחלת כבודו, חביבים הם (מהמלאכים), שבקביעות
מאמירים אותו שחרית וערבית.
פ מופרשים לחלקו, לעשות לו רצונו,
נפלאות תהילותיו יספרו בכל שעה.
צ ה’ רצה, חמד וחשק שיעמלו בתורה,
לכן יקבל תפילתם ותועיל בקשתם.
ק קשורה (התפילה) לחיי העולמים בכתר בשבועה,
כנגד פאר התפלין של הקב”ה יושבת בקביעות.
ר רשומה היא התפילין עצמה בחכמה ובדעת
גדולתם של ישראל הקוראים את שמע.
ש משבחים ישראל את ריבון העולמים באמרות טהורות,
נאה לספר שבח ה’ בפני מלכים.
ת באים ומתכנסים המלאכים כדמות גלים,
תמהים ושואלים על עסקם באותיות התורה.
מ “מי ומי הוא אוהבך יפת המראה,
א כי למענו את סובלת במעונות אריות?
י יקרה ונאה את, אם תתערבי לשלטוננו,
ר רצונך נעשה לך בכל מקומותנו”.
ב בחכמה משיבה להם קצת להודיעם:
י “לו חכמתם הייתם יודעים ומכירים
ר מה חשיבות לגדולתכם לעומת אותו השבח,
ר הגדולה שיעשה לי כאשר תגיע הישועה.
ב בהביאו לי אורה, ואתכם תכסה בושה,
י כבודו כשיתגלה בתוקף ובגאון.
י ישלם גמול לשונאיו ולאיי הים
צ ועמקות לעם חביב ורב זכויות.
ח שמחה שלמה תבוא בהביאו את כלי המקדש הטהורים
ק לעיר ירושלים, כאשר יכנס הגלויות.
י כבודו יפרוש עליה יומם ולילה,
ג חופתו יכין בה מלווה בתשבחות.
ד בענני זוהר ופאר סוכתו,
ל לפי מעשי האדם יעשה את החופות.
בבכורסאות זהב-פז ושבע מעלות
ת מותחים הצדיקים לפני רב העלילות.
ו ובפניהם נראה שובע שמחות,
ר כרקיע בזהרו וכזיו הכוכבים.
ה הדר שאי אפשר לפרט בשפתיים,
ו ולא שמעו ולא ראו הנביאים בחזיונם.
ב עין לא ראתה בתוך גן עדן
מ (איך) מטיילים בו במחול עם השכינה.
ע עליו יצביעו: זה הוא! אבל באימה,
ש קיוינו לו בשביה באמונתו הרבה.
י נהגו עולמות כעלמות (במחול),
ם (זאת) חלקנו שמבראשית הפרישנו תרומה.
ט סוכת עורו של לויתן ושור ההרים הגבוהים,
וואחד באחד יסתבך ויעשה מלחמה.
ב בקרניו ינגח השור בהמות בגאותו,
י יקפץ הדג כנגדו בסנפיריו בגבורה.
ם יגש אליו בוראו בחרבו הגדולה,
א סעודה לצדיקים יתקין וארוחה.
מ מסיבים לשולחנות של כדכוד ואבני אקדח,
ן ונהרות אפרסמון נשפכים לפניהם.
ו ומתעדנים ורוים בכוסות רויה,
ח יין עסיס שמבראשית שמור ביקב.
ז צדיקים, כמו ששמעתם שבח השירה הזאת,
ק כן תהיו קבועים באותן החבורות.
ו ותזכו לשבת במעלות העליונות,
א כי תשמעו לדבריו היוצאים בהדר.
מ מרומם הוא אלוהינו בראשית ובאחרית,
ץ חפץ ורצה בנו ונתן לנו את התורה.

מקור:אנציפלופדיה יהודית

אקדמות בקול (YouTube)

Eine kommentierte  englischsprachige Übersetzung von Akdamut (Download im  PDF – Format ) –>  Rabbinical Assembly

ראו גם : שיר הכבוד

וידאו : שיר הכבוד

p.k.

HOME