תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס

תלמוד בבלי – מסכת חגיגה  י”ד

image

תנו רבנן: ארבעה נכנסו בפרדס( א). ואלו הם: בן עזאי ובן זומא, אחר (ברבי עקיבא. […] בן עזאי הציץ ומת… בן זומא הציץ ונפגע… אחר קיצץ בנטיעות, רבי עקיבא יצא בשלום

( א) פשט, רמז, דרש, סוד : מסורת, שמופיעה בתיקוני זוהר, דורשת את המילה פרדס כראשי תיבות של המילים פשט, רמז, דרש וסוד. ככל הנראה המקור לראשי תיבות אלו מופיע אצל ר’ משה די לאון בשלהי המאה ה-13 (אשר יש המייחסים אליו את חיבור ספר הזוהר): “כפי אשר פירשתי בספר אשר חברתי הנקרא פרד”ס, וקראתי שמו פרדס על עניין ידוע שחברתי אותו בסוד ארבעה דרכים בעניין שמו ממש ארבעה נכנסו לפרדס, פשט רמז דרשה סוד עניין פרדס”. בסדר זה, על פי פרשנות זו, על הלומד להתקדם בלימוד התורה – בתחילה עליו להתעמק בפשוטו של הכתוב, לאחר מכן להבין דברי רמז המצויים בו, לאחר מכן ללמוד דברי דרש, ורק בשלב האחרון (אליו מגיעים רק יחידי סגולה) הוא רשאי להתעסק בדברי סוד. בשל הסיבה הזו יש המקפידים בחוגים הדתיים למנוע לימוד קבלה ועיסוק בתורת הסוד לפני גיל 40. הראשון מבין פרשני המקרא היהודים שהביא בביאורו לתורה את ארבעת הרבדים האלו יחד היה הרמב”ן בשלהי המאה ה-13.  רבדים אלו מכונים ארבעת חלקי הפרדס

פשט – פרשנות מילולית, וכלשונו ודרכו של הרמב”ן, “פשוטו של מקרא”. בדרך זו, מבאר הרמב”ן את פשט דברי הכתוב על דרך ההסבר הפילוסופי – פיזיקלי.

רמז – פרשנות טיפולוגית, דהיינו פרשנות שאינה מקישה מכתובים על כתובים, אלא ממאורע אחד על מאורע אחר, וכלשון הרמב”ןמעשה אבות סימן לבנים“. כך למשל רואה הרמב”ן את ששת ימי הבריאה כרמז לכל המאורעות העתידים לבוא.

image

דרש – פרשנות אלגורית. בדרך זו מבאר הרמב”ן את דרך ההשגחה האלוהית על האנושות בכלל ועל עם ישראל בפרט לאורך ההיסטוריה

סוד – ביאור הפסוקים על פי הקבלה. בלשון הרמב”ן “דרך האמת לאמיתו”: ראיית המקרא כחלק ורמז של ועל האלוהות עצמה והיחסים השונים בין חלקיה (על פי תורת הספירות

(ב )  סיפור ידוע המופיע בתלמוד במסכת חגיגה (י”ד:) (גרסה תמציתית שמורחבת בהיכלות זוטרתי מספרות ההיכלות והמרכבה) ובשינויים קלים בספר הזוהר (חלק ההיכלות דרשב”י), המספר על ארבעה שנכנסו לפרדס: אֱלִישָׁע בֶּן אֲבוּיָה היה אחד מהתנאים ש”שנה ופירש“. בר הפלוגתא של רבי עקיבא. בן אבויה חי אחרי חורבן בית שני ובשלב מאוחר יותר של חייו הפך לאפיקורס, כפר בתורה כולה והתחבר לרומאים. בשל כך, הוא נזכר בתלמוד בכינוי “אחר“. על מקור הכינוי מסופר במסכת חגיגה (תלמוד בבלי, מסכת חגיגה, דף ט”ו, עמוד א’): מיד כשחדל לקיים מצוות, הלך לזונה. אמרה לו: וכי אינך אלישע בן אבויה? עקר צנון מערוגתו בשבת ונתן לה (ובכך הוכיח לה שאינו מקיים מצוות).

קטעים מאת : ויקיפדיה

הסבר על פרד”ס – פשט, רמז, דרש, סוד. – ספר פרי חכם ב”- ע”פ בעל הסולם :You Tube

p.k.

HOME